פסק-דין בתיק תא"מ 27241-11-10

1.         תביעה ותביעה שכנגד בהליך של סדר דין מהיר אשר הוגשו בעקבות הליכים משפטיים בהם יוצגה הנתבעת על ידי התובע, עו"ד במקצועו. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת תשלום שכר טרחת התובע, שכר טרחת עורך דין, עבור שירותים משפטיים אשר נתן לנתבעת בת.א (נצרת) 4538/05 ובע"א (נצרת) 179/09.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בתביעות על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

2.         התובע, עורך דין במקצועו, ייצג את הנתבעת מכח ייפוי כח בת.א (שלום נצרת) 4538/05 נגד הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ( להלן:" חברת הביטוח") לתשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת משאית אשר בבעלותה. בפסק דינו של בית משפט השלום, מיום 12.2.09, התקבלה התביעה וחברת הביטוח חוייבה לשלם לנתבעת סך של 457,483 ש"ח. 

3.         ביום 21.3.09 הגיע מר נימר, נציג הנתבעת, למשרד התובע לצורך קבלת סכום הזכייה. במועד זה, מסר התובע לנתבעת המחאה על הסכום בניכוי שכ"ט עו"ד בסך 100,483 ש"ח.

            התובע טוען כי באותה פגישה, הוסכם בינו לבין נציג הנתבעת, על שכר טרחה אשר ישולם ככל שיוגש ערעור. התובע הפנה לתרשומת אשר נערכה על ידו, המצורפת לכתב התביעה, המתארת את תנאי תשלום שכר הרטחה, אך אינה כוללת חתימות של הצדדים להסכם.

4.         בהמשך, הוגש, אכן, ערעור על ידי חברת הביטוח, במסגרת ע"א (נצרת) 179/09, אשר התקבל והנתבעת חוייבה להשיב לחברת הביטוח סכום אשר שולם בכפל בגין הפרשי הצמדה וריבית, סך של 70,000 ש"ח.

            התובע הזמין את נציגי הנתבעת למשרדו לעדכנם באשר לתוצאות הערעור וכן, לצורך מתן הוראות לביצוע פסק הדין ולגביית שכר טרחתו בגין הליכי הערעור. הנתבעת טוענת כי הופתעה מתוצאות הערעור ומכך שנדרשה לשלם לתובע שכ"ט בגין הליך הערעור.

הנתבעת הגישה תלונה ללשכת עורכי הדין על התנהלות התובע, אך התלונה נבדקה ונסגרה.

5.         הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בה עתרה לחייב את התובע להשיב לידיה את שכר הטרחה אשר גבה בגין השירותים המשפטיים בתביעה העיקרית ולחילופין להורות לו לשלם לחברת הביטוח את הסכום אשר חוייבה הנתבעת לשלם בערעור. לטענת הנתבעת, אין התובע זכאי מעבר לסכום אשר נפסק לטובתו כשכ"ט עו"ד בפסק דינו של בית משפט השלום, זאת, בהעדר הסכם שכר טרחה חתום בינו לבין הנתבעת.

6.         לאחר שקראתי את כתבי הטענות על צרופותיהם, פרוטוקול הדיון מיום 11.3.12 ויתר המסמכים אשר מצויים בתיק, מצאתי כי דין התביעה העיקרית להתקבל, אך בחלקה, ודין התביעה שכנגד להדחות.

7.         אעיר כבר כעת, כי אם היה התובע דואג לחתום עם הנתבעת על הסכם שכר טרחה, היה בכך כדי לייתר הליך זה. עם זאת, העובדה כי עורך דין פלוני לא ערך הסכם שכר טרחה עם לקוחותיו, אינה מאיינת את זכותו לשכר ראוי עבור עבודתו. משכך, לצורך הכרעה במחלוקת, יש לבחון מהו היקף השירות המקצועי אשר לשמו נשכרו  שרותיו המשפטיים של התובע. 

8          בשים לב להיקף העבודה שנעשתה על ידי התובע, על רקע מכלול טענות הנתבעים, אני מוצאת לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 15,000 ש"ח בלבד.

עוד יישאו הנתבעים באגרת בית המשפט אשר שולמה בהליך זה.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לאחר ששקלתי בדבר, איני מוצאת לחייב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד את הנתבעים, זאת, בין היתר, בהיעדר הסכם שכר טרחה אשר היה, קרוב לודאי, עשוי למנוע את הסכסוך ואת ההתנהלות המשפטית הנדונה כאן.

ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה בתיק זה, זאת לאור סיום ההליך בשלב מוקדם, על דרך הפשרה, בלא שנשמעו ראיות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר.

ניתן היום,  ‏כ"ג ניסן תשע"ב, ‏15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: